שיטות טיפול
שיטות יישור שיניים
1. סמכים חיצוניים – ישנם שני סוגים של סמכים חיצוניים – סמכים חיצוניים מתכתיים או סמכים אסתטיים בצבע השן.
- סמכים מתכתיים – שיטה מסורתית וותיקה ליישור שיניים. משך הטיפול תלוי במצב השיניים והלסתות. שיטה זו נבחרת על ידי בני נוער רבים, שגאים בגשר שלהם והוא מהווה סמל סטטוס.
- סמכים שקופים – הסמכים השקופים כמעט ובלתי נראים על אף שהם מודבקים על גבי החלק החיצוני של השן, משום שהם מיוצרים מחרסינה בצבע השן, אשר אינה משנה את צבעה במהלך הטיפול. התהליך זהה לחלוטין לתהליך יישור שיניים עם סמכים מתכתיים אך פחות בולט לעין.
- סמכים ננעלים- סמכים בעלי "דלת" מיוחדת הנסגרת על החוט האורתודונטי במקום שימוש בגומיות. סמכים מסוג זה צוברים פחות לכלוך ובכך מאפשרים לשמור על היגיינת פה טובה יותר ובנוסף מאפשרים הגעה לאותה התוצאה תוך הפעלת כוחות קטנים ונוחים יותר. סמכים אלה יכולים להיות מתכתיים או בצבע השן.
למידע נוסף על יישור שיניים בשיטת סמכים חיצוניים לחצו כאן >>
2. קשתיות שקופות – אינויזליין invisalign – – יישור שיניים בשיטה זו מתבצע באמצעות פלטה שקופה, דקה ובלתי נראית, המאפשרת למטופל להצניע את הטיפול ולהימנע ממכשור אגרסיבי ובולט. התהליך כולל סריקה דיגיטלית של פה המטופל ושליחת הקובץ למעבדה שמייצרת את הקשתיות על סמך הוראותיו של האורתודונט. התוצאה שמתקבלת היא סט של פלטות שקופות ונשלפות שכל אחת שונה במעט מקודמתה והמטופל מחליף פלטה כל כמה ימים, עד להתקדמות לתוצאה הרצויה. בשיטה זו, הקשתיות מזיזות את השיניים בהדרגה, באופן יעיל ובטיחותי והמטופל יכול להסיר את הפלטות במהלך אכילה וצחצוח שיניים, כך שהיגיינת הפה נשמרת באופן מקסימלי.
למידע נוסף על יישור שיניים בשיטת קשתיות שקופות לחצו כאן >>
3. MOTION – רסן פנימי – מושן – המושן הוא מכשיר פנימי המורכב משני חלקים: פס מתכתי המודבק על השיניים העליונות האחריות ופלטה שקופה ללסת התחתונה. שני החלקים מחוברים באמצעות גומיות והלחץ שנוצר מקדם את הלסת התחתונה ודוחף לאחור את השיניים האחוריות בלסת העליונה. בכך נפתח מקום ליישור השיניים הקדמיות.
4. שיניים כלואות – שן כלואה מוגדרת כשן שהייתה אמורה לבקוע לחלל הפה ומסיבה כלשהיא לא יכולה לבקוע ונשארת "תקועה" בלסת.
מעבר לבעיה האסתטית הנגרמת במצב בו אחת השיניים כלואות, שן כלואה עלולה לגרום לנזק רב לשיניים הסמוכות, לבעיות חניכיים ובמקרים חמורים גם להיווצרות ציסטות ועל כן אין להקל ראש בטיפול בשיניים כלואות.
5. טראומה דנטלית – ילדים ובני נוער רבים חווים במהלך חייהם נפילות ופציעות באזור הפנים והפה. פציעות במהלך פעילות ספורט או סתם נפילה מקרית עלולות להסתיים בטראומה לשיניים. שבירת שן, שבר של שורש השן, תזוזת שן מהמקום ואף יציאת השן ממקומה לגמרי במקרה של חבלה עלולים להסתבך אם אינם מטופלים בזמן ועל ידי הרופא המתאים.
6. הרחבת לסת – הלסת העליונה מורכבת משתי עצמות המחוברות זו לזו ע"י רקמת חיבור עדינה. אצל ילדים ובני נוער החיבור עדיין חלש וניתן לניתוק בקלות. כדי להרחיב את הלסת מותאם מכשיר קבוע לשיניים העליונות, המפריד בין 2 עצמות הלסת העליונה ומרחיק אותן זו מזו. זוהי הרחבה סקלטלית אמיתית.
לפעמים היחס בין הלסת העליונה לתחתונה איננו תקין בגלל הטיה פנימה של השיניים ולא בגלל שהלסת עצמה צרה.
במקרים אלה ניתן לבצע הרחבה דנטלית- טיפול בו משנים את הטיית השיניים העליונות כלפי חוץ ובכך פותרים את הסגירה הצלבית ההפוכה ללא הרחבה סקלטלית של העצם.
7. ניתוח אורתוגנטי – הוא ניתוח המשמש לתיקון ליקוי בסגר השיניים ומבוצע על ידי מומחה לכירורגיית פה ולסתות.
למי מיועד הניתוח:
לסובלים מהפרעה תפקודית ואסתטית בלסתות עקב יחס לא נכון בין הלסתות. במקרה בו לא ניתן לתקן את המצב ע"י טיפול אורתודנטי בלבד, מבוצעת פעולה כירורגית שמטרתה לאזן את הלסתות. חוסר איזון גורם להפרעה בדיבור, לעיסה וחיתוך לא נכונים, וכן מראה לא אסתטי.
